בכנסייה הלוטרנית Skanderborg Slotskire
עוד,בהמשך הדרך לאורהוס,סרתי לביקור בכנסייה הלוטרנית Skanderborg Slotskire. הזרם הלוטרני של הנצרות נמצא במיעוט שבמיעוט בקרב תושבי דנמרק. זהו עוד סימן לתהליך הארוך והמתמשך של קבלת הנצרות על ידי הדנים לאחר הכיבוש הוויקינגי במאה ה-11.
הכנסייה נבנתה בסביבות שנת 1200 לספירה. במשך השנים הכנסייה עברה מספר שיפוצים,כולל כרגע כפי שעוד תראו,ובמהלכם בוצעו חפירות ארכאולוגיות באתר והמבנה הקדום של הכנסייה נמצא ושוחזר על גבי מודל שמוצג בעליית הגג של הכנסייה.
האמונה הלותרנית של בוני הכנסייה נשענת על הרעיון שיש צורך לאודות לאל על אספקת שפע הדגה מן הים הצפוני ומן האגמים בסביבה. הכנסייה נבנתה כתשורה למושיע ישו ושלחיו על שבירך את דיגי הסביבה בשפע הדגה הנחוץ לניהול חייהם בכלל ולאספקת מזון בפרט.
אורהוס יום שני.
כאשר אנחנו מדמיינים לעצמנו חוף חף ים הוא תמיד יהיה עם שמיים כחולים,חול לבן למכביר וים כחול עמוק. בחופי ארץ ישראל אין חוף ים שהחול בו לבן,השמיים כחולים,אבל גם אפורים לפעמים,חול לבן ובעיקר חורש עצים הנושק לפני המים.
אורהוס היא העיר השנייה בגודלה בדנמרק,שנייה לקופנהגן –
הבירה. באורהוס יש את הנמל השני בגודלו בדנמרק,גם הוא שני לזה
שבקופנהגן,הבירה.
בשונה משאר הרי החוף
של דנמרק,אורהוס שוכנת לחופו של הים הצפוני וחוף הים שלה מתאפיין בחול לבן
וחורש טבעי הנושק לפני המים. שתי תופעות שאין באף עיר אחרת בדנמרק ומראה
מאוד לא שכיח גם באירופה.
את יומי האחרון באורהוס,הקדשתי לביקור לאורך חוף ימה של אורהוס. חוף ים שמראהו איננו טיפוסי,לא לאירופה בכלל ולדנמרק בפרט וגם לא לחופיה של ישראל.
הגעתי לחוף הים ממש אחרי זריחת השמש,ולקראת סוף שהייתי בו,השמש כבר עלתה לרום השמיים,כל אימת שלא הוסתרה על ידי ענני גשם.
יש משהו מאוד פסטורלי ומיוחד במינו בחוף ים שמצד אחד יש בו ים המשתרע אל האופק,רגוע כבריכה שכונתית,מצד שני חורש טבעי שכמעט טובל שורשיו במי הים,ובניהם:חול ים לבן. ואת הפסטורליה הזו קלטה,גם,עין המצלמה.
מנחם
היום האחרון – האזור החופשי כריסטיאנה.
האזור החופשי כריסטיאנה קופנהגן.
ב 1612 המלך כריסטיאן ה-4 יסד,מחוץ לקופנהגן של אז,עיר או יותר נכון מבצר,הנושא את שמו. המבצר נועד להגן על העיר קופנהגן,אז בסמוך לה. המבצר הוקם כחלק מלקחי המלחמה הנורדית השנייה – שבמהלכה צבא נורדי צר על דנמרק וכמעט וכבש אותה.
המבצר,מיום הקמתו ועד שנעזב,היה מאוכלס על ידי גדוד התותחנים המלכותי של הוד מעלתו/מעלתה מלכת דנמרק.
בין 1682 ל- 1692,המלך כריסטיאן ה-5 עיבה את מבצר העיר ואת הכוח המשמר שישב בה. במאה ה-19,אין תאריך מדויק,חומות מבצר כריסטיאנה נהרסו ליסוד והמבצר הפך להיות חלק מהבירה קופנהגן. ב 1967,אחרון חילי גדוד התותחנים של הוד מעלתה מלכת דנמרק,עזב את כריסטיאנה ומבני המגורים של הגדוד נותרו ריקים ושוממים.
ב -1971 פרצו בקופנהגן מהומות על רקע יוקר מחירי הדיור בעיר,והעדר מבני מגורים בכמות הנדרשת על ידי תושביה. תושבים מסביב למחנה כריסטיאנה פרצו את הגדרות שהקיפו אותו והפכו את אזור המחנה למגרש משחקים עבור הילדים שלהם.
עוד באותה השנה,1971,בעקבות כתבה על יוקר הדיור בקופנהגן הגיעו למחנה כריסטיאנה דנים,מקורם המדויק לא ברור,נכנסו למבני הצבא העזובים,שיפצו אותם והכריזו על עצמם כקומונה עצמאית שתומכת בחופש,מחופש העיסוק,דרך החופש לגור איפה שרוצים ובהמשך החופש לסחור בסמים ולהשתמש בהם. לאנשי קהילת כריסטיאנה החדשה היה עוד דבר משותף:חיבה יתרה ליוגה ומדיטציה.
הרשויות בקופנהגן לא ממש אהבו את ההשתלטות על המבצר הצבאי אבל,גם לא נקפו אצבע.
ב- 1972 הוקמה,באזור המחנה הצבאי,קהילת כרסטיאנה החופשית. קהילה שמונה כ – 1000 חברים. כחלק מהרצון לפתח יחסי שלום עם הרשויות בקופנהגן,הקהילה התחייבה לתחזק את במבצר הצבאי לשמר אותו ולדאוג לכל מה שצריך במסגרת חיי קהילה במתחם עירוני,וגם:כתבה לעצמה "חוקה" שלפיה המסחר והשימוש בקנביס וגרס מותרים בתחומי הקהילה אבל מסחר סחר ושימוש בסמים קשים יותר (הרואין אמפיטמינים אקסטזי ונגזרותיהם) אסור בתכלית האיסור.
בכמה הזדמנויות,ובניהם כאשר נבנה לא הרחק מהעיר החופשית בית האופרה של קופנהגן,ניסו הרשויות להיכנס לכריסטיאנה לפזר את תושביה ולהחזירה להיות חלק מהבירה,ולהכיל עליה את החוק הדני. בכל המקרים האלה נחלו כישלון,והאירועים האלה היו מלווים בפצועים והרוגים מצד תושבי כריסטיאנה.
כמו כן,היו בעיר החופשית,במספר הזדמנויות שונות,מהומות על רקע שליטה בשוק הסמים. גם מהומות אלה הסתיימו בפצועים ואף בהרוגים.
אף על פי כן:נשאר אזור כריסטיאנה כאזור חופשי וזה המקום היחידי בדנמרק שבו מותר לסחור ולהשתמש בקנביס באופן חופשי,וגם:העיר כריסטיאנה החופשית היא אחד מהאתרים המבוקרים ביותר,על ידי תיירים מכל העולם,בקופנהגן. על פי הסטטיסטיקה הממשלתית כרבע מהתיירים שמבקרים או ביקרו בקופנהגן ביקרו בעיר החופשית כריסטיאנה.
בזמן שנשאר לי לפני הטיסה חזרה לארץ,הסקרנות…הרגה אותי והלכתי לבקר בכריסטיאנה,מן הסתם מצויד במצלמה וכל מטלטלי איתי.
הספקתי להסתובב בעיר החופשית פרק זמן לא ארוך עד שדני,נחמד ונעים הליכות,ניגש אלי והסביר לי,בנימוס הדני הכה טיפוסי,שבעיר החופשית החופש הוא…בסמים – ולצלם פה לא רק שאסור אני עוד עלול להסתבך בצרות גדולות….בעיקר:אלימות. אז "ארזתי" את עצמי ויצאתי מהעיר ה"חופשית" מבוסם מניחוח הקנביס ושמח אני והמצלמה שלי עדיין חתיכה אחת.
אז הנה קצת תמונות שכן הספקתי…לקחת,ועוד כמה מקופנהגן שעות ספורות לפני עזיבתה.
מנחם
הויקינגים.
מקובל לחשוב על הויקינגים כלאום סקנדינבי שהתפשט באירופה באמצעות הים ונהרות אירופה. אין זה כך. הויקינגים הם שורה של מספר שבטים,שמקורם הלאומים שונים ועיקר מקורם הוא בדרום סקנדנביה איפה שהיום המדינות נורוגיה ושבדיה.
מסוף המאה ה- 8 לספירה ועד לסוף המאה ה- 11 לספירה החלו שבטים ויקינגים לפשוט על חופי מערב אירופה ולבצע בהם שוד,לרבות שוד של ספינות ששטו בנתיבי המסחר של הים הצפוני ותעלת למנש.
במדינות שונות,באירופה,מכנים את הויקינגים בשמות שונים:כשהגיעו הויקינגים לשטחי ביזנטיון הם כונו שם ורנגים. כשהגיעו לחופי מערב צרפת נקראו שם נורמנדי,חבל ארץ,במערב צרפת,שקיים עד היום. כשהגיעו לאנגליה כינו אותם דנים וכשהגיעו לרוסיה,כינו אותם סופרים ערבים,בשם רוסים.
במקורם,כאמור בדרום סקנדנביה,שבטי הויקינגים היו ציידים,חוואים ודייגים. ככל הנראה,בשל סיבות של התפוצצות אוכלוסין,ואיתה שלל סכסוכים בין השבטים השונים – פנו חלקים מהם להיות יורדי ים שעסקו בשוד וביזה.
חלק ממסעי השוד והביזה הסתיימו בהתישבות של הויקינגים בארצות אליהם הגיעו וביניהן:אוקראינה,אנגליה,דנמרק,נורמנדי שבמערב צרפת וגם הגיעו,והתישבו,בצפון אמריקה ובגרינלנד הרבה לפני קולמבוס.
במהלך המאה ה- 8 לספירה כבשו שבטים ויקינגים את אנגליה כשבראש כוחם עומד "וילאם הכובש" שהוכתר למלך אנגליה. התרבות הויקנגית ממשיכה להתקיים באנגליה והשפעותיה קיימות עד היום.
כמה שבטים ויקנגים התישבו,מחדש,בארצות סקנדנביה והם מהווים את הגרעין הקדום לשבדיה ונורווגיה של היום. בדרום סקנדנביה,כמה שבטים ויקינגים,התישבו בדנמרק והם מהווים את אבותיה הקדומים של האומה הדנית.
כאשר התישבו הויקיגים בישובי קבע,הם שינו את מהלך חייהם ומשודדים ובוזזים הפכו לסוחרים,חקלאים,רועי צאן ולמעשה יסדו מדינות/אומות חדשות כפי שציינתי קודם.
הדנים רואים את הויקינגים כאבות המיסדים של האומה הדנית ורואים בתרבות הויקנגית,זו שאחרי המאה ה- 11 ואחרי שהתישבו באזור בישובי קבע,כשורשי התרבות שלהם כולל שורשי השפה הדנית המדוברת עד היום.
מנחם.
הנס כריסטיאן אנדרסן.
אנדרסן הוא,אולי,הסופר הדני הידוע ביותר. אנדרסן נולד ב- 1805 באודנס דנמרק ונפטר בקופנהגן 70 שנה מאוחר יותר.
אנדרסן כתב 3381 ספורי אגדות שתורגמו לכ-128 שפות,לרבות עברית. כמה מהאגדות שכתב אנדרסן הן נכסי תרבות של העולם הספרותי.
אנדרסן לא ראה עצמו ככותב אגדות,למעשה:החל את דרכו הספרותית ככותב ספרי מסעות,לרבות ספר מסע,שכתב,למזרח התיכון ואחרים.
אנדרסן נולד לאב שהיה סנדלר ומשכיל בזכות עצמו ,ולאם שהייתה כובסת ועקרת בית חסרת השכלה.
אביו של אנדרסן חשף אותו לעולם הספרות ונהג להקריא לו את משלי פונטיין וספרות קלאסית שידו היתה משגת.
במטרה להשיג הכנסה נוספת הצטרף אביו של אנדרסן לצבאו של נפוליאון ולחם ב"מלחמה הנופוליאנית". ב 1816 חזר לביתו וזמן קצר אחר כך נפטר ממחלה.
בעקבות פטירת אביו הפסיק אנדרסן את לימודיו,והשלים אותם מאוחר יותר,כאשר הצטרף לבית ספר יסודי בקופנהגן,למרות שהיה מבוגר בכ-7 שנים מחבריו לספסל הלימודים. אנדרסן השלים את החסר במהרה ובהמשך השלים את השכלתו באוניברסיטת קופנהגן.
בסיום לימודיו ניסה את דרכו בתיאטרון של קופנהגן אך במהלך שהייתו בתיאטרון קולו התחלף והוא פוטר.
אנדרסן החל לצאת למסעות באירופה וגם,כאמור,במזרח התיכון. את המסעות מימן ממלגה שקיבל ממלך דנמרק,פרדריך ה- 6,ואת רשמיו מהמסעות פרסם במספר ספרי מסעות.
בהמשך חייו,ובעקבות פרסום אגדות מפרי עיטו אנדרסן התפרנס מהתקבולים על פרסום כתביו וממלגות שקיבל,מעת לעת,ממלך דנמרק.
אנדרסן לא נישא מעולם,והכריז על עצמו כמי שחיי המין שלו אינם משהו שמעניין אותו ברם,בביוגרפיה שלו היו מספר נשים מפוקפקות שבהן אנדרסן התאהב ואהבותיו אלה מצאו לא מעט ביטויים באגדות ובשאר כתביו הספרותיים.
במהלך חייו ניהל אנדרסן מספר רומנים עם גברים אחרים,והמחקר המודרני אודות חייו הפרטיים מצביע על היותו דו-מיני וקיים קשר רומנטי עם גברים ונשים כאחד.
עם השנים נקשרו באנדרסן מספר סיפורי בדים ובניהם סיפור שעל פיו הוא היה בן לא חוקי של מלך דנמרק. המחקר המודרני לא מצא לכך סימוכין וככול הנראה אלה סיפורי רכיל גריידא.
את סיפורי האגדות של אנדרסן,כולנו מכירים,אבל: את המעשייה הראשונה שלו כתב אנדרסן בעודו תלמיד באודנס. הסיפור משתרע על שישה עמודים ונקרא "נר החלב”. "נר החלב" לא פורסם מעולם,כתב היד שלו התגלה לראשונה רק ב- 2012.
שאר סיפורי האגדות של אנדרסן,הברוזון המכוער,חייל הבדיל ועוד,פורסמו עוד בימי חייו ומאז ועד היום.
מנחם.
דנמרק – מספרים ועובדות.
בשנת 900 לספירה קיבלה דנמרק את עצמאותה ומאז,ועד היום,בית המלוכה הדני הוא השליט,אך לא הריבון.
מאמצע המאה ה-19 דנמרק היא ממלכה חוקתית כלומר: ראש המדינה הוא המלך או המלכה אולם הריבון הוא הפרלמנט שנבחר אחת לארבע שנים ובראש במדינה,הריבון,עומד ראש ממשלה.
המלכה מרגרט ה-2 היא ראשת המדינה מאז 1972 ועד היום.
שטחה של דנמרק הוא כ- 43 אלף קמ"ר (כפי 2 משטח מדינת ישראל) והיא מורכבת מחצי אי אחד (חצי האי יוטלנד) ומעוד כ 900 איים נוספים כולל גרנלנד שהיא אוטונומיה עצמאית של דנמרק.
בדנמרק כ 5.5 מליון תושבים כשכוח העבודה הוא כ-75% מהאוכלוסיה בגילאים 15-69.
דנמרק היא מדינת רווחה סוציאל דמוקראטית,לא באג’נדה הפולטית של מפלגת השלטון אלא דנמרק נחשבת מדינת הרווחה כחלק מהתרבות הלאומית הדנית.
המסוי בדנמרק הוא מהגבוהים בעולם המערבי אבל המס הגבוהה משמש את תפקודה ותפעולה של מדינת הרווחה.
כל כוח העבודה בדנמרק מאורגן אולם,בשל המוערבות העמוקה של הממשלה והבטחון הסוציאלי,המעסיקים יכולים לנייד כוח אדם,לפטר ולרכוש עובדים והגמישות הניהולית של המעסיקים בדנמרק נחשבת לאחת מהגבוהות בעולם התעסוקה המערבי.
כוח האדם,בדנמרק הוא מהמשכילים בעולם המערבי: כ- 87% מכוח האדם מחזיק בתעודה מקצועית בנוסף לתעודת סיום 12 שנות לימוד וכ- 40% מכוח העבודה יש תואר אקדמי כלשהו.
בדנמרק 4 אוניברסיטאות בבעלות המדינה. סטודנט שהוא תושב דני לא משלם שכר לימוד ומקבל שכר שנתי של 220,000 קרונה דני בשנה,שכר השווה לדמי אבטלה ולפנסיה הממשלתית.
תחבורה ציבורית ורשת הכבישים בדנמרק הם בבעלות ובמימון ממשלתי מלא,למעט שני גשרים שבהם נגבית אגרת מעבר מכל כלי תחבורה,כולל אופניים.
השכר השנתי הממוצע בדנמרק הוא כ- 350,000 קרונה דני. השכר הגבוהה בשוק התעסוקה הדני הוא כ- 950,000 קרונה בשנה. אין בדנמרק שכר מינימום ומי,שמסיבות אילו ואחרות,מרוויח פחות מ 220,000 קרונה בשנה מקבל מהמדינה השלמת שכר כדי שיגיע למינימום הזה.
המסוי בדנמרק הוא מהגבוהים בעולם המערבי,אך כאמור,ונועד לקיומה של מדינת הרווחה. שכר של עד כ- 320,000 קרונה בשנה איננו חייב במס הכנסה,ומן הצד השני אין בדנמרק מוצרים הפטורים ממע"מ וכן בכל מוצר מגולם מס נוסף למע"מ שעובר לקופת המדינה.
גיל הפרישה לפנסיה הוא 67 וגיל המינימום לעבודה הוא 15.
לדנמרק צבא קטן המונה כ 150 אלף איש ומחולק לארבע זרועות,ים,יבשה,אוויר ומשמר הגבולות.
דנמרק הצטרפה לשוק הארופאי המשותף ב 1973 אבל סירבה להכיל את מטבע האירו ושער הקרונה הדני נקבע כקבוע ועומד על 1.72 אירו לקרונה.
דנמרק איננה חברה במעברי הגבול החופשי של השוק הארופאי המשותף וכל אדם,שאיננו תושב דנמרק,יכול לשהות במדינה לכל היותר ל 90 יום רצופים במשך שנה ללא אשרה כלשהי,מעבר לכך,נדרשת אשרת עבודה או אשרת שהייה במדינה. מן העבר השני: מי שנולד בדנמרק איננו הופך לאזרח המדינה אוטומטית וכדי להיות כזה על הוריו להיות אזרחים של דנמרק לפחות שנה לפני שנולד. דנמרק ממעטת מאוד להעניק אזרחות למי שלא נולד בדנמרק ולהורים דנים וגם ממעטת מאוד לאפשר הגירה של מבקשי מקלט ו/או פליטים.
בדנמרק כ 100 אלף אנשים שהם במעמד ארעי של פליט או מבקש עבודה,וראוי לציין שהמעסיק הדני מקבל עידוד מהמדינה לקלוט לשורותיו עובד אזרח דני ולא להעדיף פליט,למעשה העסקת פליטים אסורה ורווחתם ממומנת מהקופה הציבורית.
בית פרטי בשכונת יוקרה בקופנהגן עולה כ 1.5 מליון קרונה,דירת ארבע חדרים בבית דירות הקופנהגן עולה כ 320 אלף קרונה. בית פרטי מחוץ לקופנהגן יעלה בין 29-64 אלף קרונה ודירת מגורים,בערים הגדולות,עולה בין 60 ל 120 אלף קרונה.
מכונית פולקסווגן גולף בסיסית עולה כ 250,000 קרונה כמעט פי שתיים ממחירה בישראל.
ליטר דלק 96 אוקטן עולה כ 15 קרונה לליטר וכיכר לחם שחור עולה כ 11 קרונה וליטר חלב כ 7.5 קרונה.
דנמרק היא מדינה קרה,הטמפרטורה הממוצעת בחודשים דצמבר-פברואר היא 0 מעלות, ממרס ועד ליוני 8 מעלות ובקיץ,יולי אוגוסט,15 מעלות.
בחודש יולי בתי הספר ומוסדות החינוך נמצאים בחופשת קיץ והמשק הבלגי כולו נמצא בחופשת הקיץ שמסתיימת בראשון לאוגוסט.
שבוע העבודה הדני הוא הקצר בעולם המערבי – והוא בן 37 שעות עבודה בשבוע אבל:אין איסור בהעסקת עובדים מעבר לשעות השבועיות,וכמובן בעבור שכר,וגם אין הגבלה על העסקת עובדים בימי חג ובימי ראשון שהוא יום השבתון השבועי בדנמרק.
הדת בדנמרק,מופרדת לחלוטין מהמדינה. כ- 97% מהדנים הם נוצרים אוונגליסטים והשאר בני דתות שונות כולל יהודים.
נתוני יוקר המחייה,עלות הדיור ושאר נתוני המקרו על המשק הדני מובאים באדיבות הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה של ממלכת דנמרק.
דנמרק,מתי ואיך.
אחרי שלב המחשבה,וההחלטה על היעד,הגיע שלב הביצוע. כרטיסי הטיסה לקופנהגן דנמרק:הוזמנו,רכב הוזמן וימתין בשדה התעופה,לכשאגיע.
מתי? אני עוזב את הארץ ביום שלישי ה-12 במרס מתל אביב לשארל דה-גול בפריס,ומשם,בטיסה נפרדת,לקופנהגן. ביום שישי ה-22 במרס אני עוזב את קופנהגן לפריס ומשם לתל אביב,כשהמטוס ינחת אור יום שבת ה-23 במרס בנמל התעופה בן גוריון.
תכנון המסע לדנמרק נמצא בעיצומו,ומעבר להזמנות של טיסה ורכב,להתנייע בו ברחבי דנמרק,גם סט המצלמות שלי עבר קונפיגורציה מחדש,כזו שתתאים לתנאי הצילום בדנמרק וגם,כזו,שמשכללת את מיומנויות הצילום שלי – בעיקר בהיבט של תפעול המצלמה.
כדי לעשות "ניסוי כלים" גם בצד תפעול המצלמה וגם בהתנסות,לא שחסרה כזו אבל בכל זאת,עם העדשות שאני מתכוון לעשות בהן שימוש עשיתי בצהרי שבת האחרונה ביקור בשדות עין חמד,באכה אזור התעשיה עתיר ידע שבמזרח כפר-סבא.
את התמונות שצילמתי,בעתיר ידע,תוכלו למצוא באתר הגלריה שלי שנמצא פה: www.cyta.co.il
בקרוב: פוסט על דנמרק.
נשתמע.
דנמרק – מהגיגים לתחילת ביצוע.
בהשפעה של כמה וי-לוגרים (ביוטיוב) מקננת בי מחשבה לצאת לחו"ל למסע צילום. אני,המצלמה והנוף בארץ האחרת.
שתי ארצות עלו במחשבות שלי:סקוטלנד ודנמרק. סקוטלנד,שיש לה המון מה להציע,ירדה מהפרק די מהר,למה? כי קר שם. מזג האוויר ידוע באי יציבות ובהרבה הפתעות כולל כאלה שללא מנוסה כמוני יגרמו למנוסה מהשטח למלון החמים והנוח,וגם:אנגליה יקרה בכל מה שקשור לחיי היום יום,מתחבורה ציבורית,מלנאות ומזון ועד למחירי בטיסות,כן:גם בחורף.
דנמרק.דנמרק ממש לא נמצאת על מפת תרמילאי הצילום.לא ממש ידועה לי הסיבה לכך אבל משיטוטי באתרים המציעים אתרים נוף ומורשת דנית הרעיון הזה התחיל לקסום לי יותר ויותר.מזג האוויר,בחורף הדני,קצת יותר יציב מסקוטלנד וטיבה של הארץ המישורית הזו קוסם לי,או אם תרצו מושך אותי כאתגר לתרמילאות צילום.
אז אני מתחיל במסע.
בשלב הראשון אברר מה הם התאריכים,בין עכשיו לתחילת אפריל,שנוח וכדאי לפקוד את המדינה הזו.
בשלב הבא אתחיל לאתר את רשימת המקומות שארצה לבקר בהם ואת הסדר בין האתרים השונים,כך שאוכל לשלב בין צילום לבין תנועה במדינה הזו שבמונחים של ישראל – היא מדינה גדולה ורחבת ידיים.
בהמשך אני מתכוון לתכנן את הציוד שאקח איתי. זה לא פשוט כי הכל צריך להיכנס בתרמיל אחד,לא גדול מידי,לא כבד מידי,נוח וכזה שיהיה בו הכל במינימליזם הנדרש ממסע שכזה,שאיננו מבוסס על שהייה בבתי מלון או באיזה שהוא עקב בקרקע.גם ההיבט של הטסת התרמיל,שמן הסתם יכיל ציוד צילום יקר למדי,הוא משהו שצריך להילקח בחשבון ומראש ולהיות מתוכנן מראש.
אז זהו:מרעיון שסתם ככה מנקר בראש המסע לדנמרק החל:התחלתי לברר אודות המתי בלוח השנה אני מתכוון לצאת וכדי להגיע לשם – התחלתי לברר אודות טיסות לדנמרק,משהו כמו בעוד כחודשיים.
ובנתיים אשאיר לעצמי עוד זמן לתיכנון המסע,בעיקר בפן של לוח הזמנים והקצאת התקציב ו…נראה לאן,זה יוביל.
זהו להפעם.
מנחם