בדרך ל Roskilde.
חשבתי לבקר בחופי הים וגם בפארק או שניים שצמודים אליו אבל: מזג האוויר החליט לשנות את אופיו. עד לצהרי היום היה מעונן ושימשי ודי נעים,לפתע:הגיעה סערה שכללה רוחות חזקות וקרות מאוד מלוות בגשם זלעפות.
הרוחות והגשם הביאו איתם פקקי תנועה בכבישים המהירים לכיוון מערב זילנד,וכדי להימנע מאילו,חיפשתי בבנק המטרות אתר לבקר בו שממנו הנסיעה ל Roskilde איננה בדרך מספר 6 הדרך המהירה שמחברת בין צפון למרכז זילנד…ומצאתי.
מדובר בפארק שחלקו נטוע בחורש טבעי ורובו נטוע,מעשה ידי אדם,במינים שונים של שושנים. זני השושנים שגדלים בפרק הזה הם הבסיס לזני השושנים הגדלים,באופן מלאכותי,בדנמרק. בגלל החורף השושנים אינן פורחות אבל הפאונה הטבעית של הגן מרתקת,וריתקה גם את המצלמות שלי,שבהזדמנות זו זכו לטבילה הגונה בגשם הזלעפות שירד. הגשם היה כה חזק שחלק מהתמונות,לא אלה שאפרסם,טיפות הגשם גרמו להפרעה על עדשות המצלמה או שהיה כל כך חזק שטיפות הגשם פוגמות בחדות התמונות…
מנחם.
רוסקילדה.
עד לשנת 940 לספירה דנמרק היא מספר דוכסיות ומלך אבל איננה מדינה אחת אלא דוכסיות שונות שהם מלך משותף אך איננו ריבון על הארץ.
ב 940,לספירה,Aarold Bluetooth הופך למלך דנמרק והוא מאחד תחת שלטונו את כל הדוגסיות,מבטל את החלוקה הפיאודלית ומכפיף את כל תושבי המדינה לריבונותו כמלך יחיד. מאז ועד היום דנמרק היא ממלכה ומאמצע המאה ה- 18 ממלכה דמוקראטית שלה ממשלה נבחרת ומלך שתפקידו בעיקר סימלי. היום בראש המלוכה עומדת המלכה מרגרט.
Bluetooth קובע את מקום מושבו בעיר Roskilde והיא הופכת לבירת דנמרק עד לאמצע המאה ה- 18 אז עיר הבירה הופכת להיות קופנהגן.
ב- 985 Bluetooth נפטר ונקבר פה ב Roskilde על כך בהמשך.
לגלרית התמונות המלאה של רוסקילדה.
מנחם.
הקתדרלה של רוסקילדה – בית הקברות המלוכאני של דנמרק.
מאחר ומאז שהוקמה המלוכה הדנית הבירה הייתה Roskilde כל מלכי בית המלוכה הדני נקברים בקתדרלת Roskilde שבנתיים הפכה להיות אתר מורשת עולמי שהוכרז על ידי אונסקו.
מקום קברו של Bluetooth לא נמצא עד היום אבל המחקר ההסטורי מלמד ש Bluetooth נקבר אף הוא בקתדרלת העיר. אם כך מדוע קיברו לא נמצא שם? כש Roskilde נפטר הקתדרלה היתה בנוייה מעץ. מבנה העץ של הקתדרלה מוכר הסטורית ויש לו תעוד בתיאורי סופרים אבל שרידיו לא נמצאו,ככל הנראה:בגלל שהעץ נרקב והקתדרלה נבנתה מחדש,באותו המיקום מבלי שטרחו לסמן או להנציח את קיברו של Bluetooth.
למי שהמילה Bluetooth מזכירה חיבור אלחוטי בכלל וכזה הנפוץ בטלפונים החכמים,אז ככה: פרוטוקול ה Bluetooth פותח על ידי אריקסון חברה שבדית משבדיה. כמחווה לתרומה של מהנדסי הפיתוח של ארקסון,שרובם ישבו במרכז הפיתוח של החברה בדנמרק,הפרוטוקול כונה על שמו של מייסד ממלכת דנמרק – Aarold Bluetooth.
למלכי דנמרק יש מנהג לעצב את אולם הקבורה שלהם ואת הקבר שלהם בקתדרלת Roskilde. גם המלכה מרגרט עשתה כן והחדר ובו הקבר שלה כבר נבנו,אבל…:הקבר עצמו מכוסה מבכסה מפלסטיק והוא יחשף לקהל הרחב רק אחרי טכס ההשכבה של המלכה מרגרט,שמן הסתם:נאחל לה חיים עד מאה כעשרים.
הינה מספר תמונות מהקתדרלה וגם של קבר המלכה מרגרט.
מנחם.
רוסקילדה – קתדרלת Sct. Jorgensbjerk Kirke
לפני שביקרתי בקתדרלת העיר ביקרתי בכנסייה בשם Sct. Jorgensbjerk Kirke. הכנסיה היתה סגורה אך פרט אחד,בתולדותיה,חשוב לביקור שלי כאן:הכנסיה הוקמה בסוף המאה ה- 11 לספירה ועל חשיבות הופעת הנצרות בדנמרק,במאה ה -11 לספירה בהמשך.
מנחם.
הויקינגים.
בסביבות 1030 לספירה יוצאת משבדיה ארמדה של ספינות ויקנגים. הארמדה מכילה כ 102 ספינות,כשחלקן ספינות קרב,חלקן ספינות מטען ואספקה וחלקן ספינות קטנות ובהן אנשים ומעט מוצרי מזון.
הארמדה מגיעה לפיורדRoskilde ושמה את העיר במצור. בשל גורם ההפתעה וחוסר היכולת של תושבי העיר להילחם בכמות הגדולה של ויקינגים העיר נכנעת והויקינגים קובעים בה את מקום מושבם,מבלי שהם מורידים מכסאו את מלך דנמרק.
מעניין לציין:את המסחר במזון ומוצרי בר קיימא אחרים מנהלים הויקינגים מאירלד,כלומר מוצרי הצריכה המיובאים מגיעים בספינות מסחר ויקינגיות בדבלין אירלנד לנמל ב Roskilde.
הויקינגים מביאים איתם לא מעט חידושים שנטמעים בתרבות הדנית,אחד מהם,למשל,זה תורת יורדי הים הויקינגית שהדנים מקבלים לעצמם ולמעשה,עד עצם היום הזה,דנמרק היא מקום מושבה של חברת ההובלה הימית הגדולה בעולם – Mersc.
דבר נוסף שמביאים איתם הויקינגים לדנמרק זו הנצרות. מכאן החשיבות של הכנסייה שדיברתי עליה בפוסט הקודם. עד לכיבוש הויקינגי דנמרק פאגנית לחלוטין. הנצרות,שאותה הביאו הויקינגים,מתקבלת באיטיות רבה בממלכת דנמרק,עד היום לממלכת דנמרק אין דת רשמית ובמדינה ישנה הפרדה מלאה בין דת למדינה.
ממסמכים הסטורים ידוע שויקינגים השתמשו בחמש ספינות על מנת לחסום את מיצרי
Roskilde. שברים של ספינות ויקינגיות שטפו,מידי פעם,את החוף והממשלה הדנית
החליטה,בסוף שנות ה – 50 של המאה הקודמת,לבצע מחקר ארכיאולוגי למציאת
הספינות.
בסוף שנות חמישים נמצאו שרידיהן של חמש הספינות הויקינגיות.
במבצע ארכיאולוגי רחב היקף שרידי הספינות הוצאו מהים,עברו תהליך שימור,בן
כמה שנים,שוחזרו והוכנסו למוזיאון שנבנה במיוחד בשבילן בחוף ימה של
Roskilde.
כמו בחפירה ארכיאולוגית מודרנית כל ממצא שקשור בספינות הויקינגיות נרשם ותועד. בזמן שהשרידים שהוצאו מן הים,עברו תהליך שימור החוקרים בנו שני דגמים של הספינות שהוצלו. דגם אחד עשוי קרטון שמתאר רק את הממצאים שנאספו,והדגם השני,ביחס של 1 ל 10 שמשחזר את הספינות באופן מלא ועשוי מעץ הדומה לזה של הספינות המקוריות.
לאחר השחזור והכנסת הממצאים למוזיאון,ועל סמך מידע שנאסף מספרות הסטורית,ממצאים ארכאולוגים וממחקרים אחרים על הויקינגים וספינותיהם שבוצעו ברחבי העולם נבנו חמשת הספינות המדוברותבגודל,בחומרים ובאמצעי הבנייה המקוריים כלומר:נבנו חמש רפליקות של הספינות שנמצאו שכולן,מהעץ לבניית הספינה דרך חוברי החיבור ואומנות העץ עד שהושלמו ספינות/רפליקות בגודל מלא וברות שייט של חמשת הממצאים.
אחת לשנה,בספחא,מורדות חמשת הספינות אל המים,בנמל מיוחד שנבנה עבורן בחצר המוזיאון. הספינות הקטנות משיטות בפיורד Roskilde ואילו הגדולות שטות מ Roskilde לדבלין באירלנד וחזרה.
על אחת מהספינות,אלה ששטות לדבלין,עשו עבודות תחזוקה בעת ביקורי במוזיאון. כפי שתראו בתמונות הספינות נמצאות על החוף ושאלתי כציד מורידים אותן למים. בימי הויקינגים היו נכנסים אנשים תחת לשוקע של הספינה,ובעסרת שירה,שנתנה את הקצב הנכון,הרימו את הספינה על כתפיהם,ביצעו צעד אחד לכיוון המים והורידו אותה שוב לאדמה וחוזר חלילה שוב ושוב,ותוך כדי שירה,עד שהגיעו למים.
השיר שנותן את הקצב להורדת הספינה מקורו בנורוגיה והוא בשפה הנורווגית – לא תורגם לדנית.
את הספינות הקטנות מורידים,אנשי המוזיאון,על כתפיהם עד היום,אבל: הספינה הגולה שוקלת כמעט 7 טון ואין מספיק אנשים שיכולים לשאת אותה למים וגם:עובדי המוזיאון אינם ויקינגים המיומנים בבנית ספינות והשקתן במים וישנה סכנה שהספינה תיפול על צידה ועלולה לפגוע בעובדים,על כן:שתי הגדולות,כולל זו שעבודת התחזוקה בה בתמונות המצורפות,מועלה על משאית מנוף שמניפה אותה אל הנמל בכוח המנוף שעל המשאית.
מנחם.
מרוסקילדה לאודנס
למרות שהיום יום א,יום השבתון השבועי בדנמרק,בנסיעה לאודנסה רציתי "לברוח" כמה שיותר מהר ממרכזי הערים ומהכבישים המהירים ולשלב את הנסיעה במראות נופיה הכפריים של מערב זילנד,וגם לעצור בדרך באחת מהאתרים שבבנק המטרות שלי – היתה זו העיירה:Slagelse.
על פי התיאור בבנק המטרות,בעיירה הזו הייתי אמור לבקר ביער טבעי שבשל מיקומי הדרומי,יחסית,בזילנד יש בו פאונה שונה מזו של היערות שביקרתי עד כה.
יער,עם פאונה באמת אחרת,אכן היה אבל בקצה היער חיכתה הפתעה,שכנראה הייתה שם אבל לא שמתי לב אליה,אגם רחב ידיים שבו "התגלה" בית קברות לסירות.
מנחם.
בדרך רוסקילדה לאודנס – ביקור בעיירה Skaelskor
בהמשך הדרך,ולפני חציית גשר Storstrøm Bridge שהוא כביש האגרה היחיד בדנמרק,בבנק המטרות הופיעה עיירה נוספת ובה נמל/מרינה וכנסייה מעניינת. שמתי פעמי לכיוון Skaelskor ובקרתי במרינה שלה וגם,בכנסיית Skaelskor.
הכנסייה הוקמה בתחילת המאה ה- 13 ספירה,והיא לזיכרו של סנט ניקולאס. רוב תושבי דנמרק הם נוצרית מהכנסייה האוונגלית לותרנית,וכפי שציינתי בפוסט קודם:הנצרות הובאה לדנמרק על ידי הויקינגים אבל לקח כמה מאות עד שהתבססה כדת במדינה. בתחילת המאה ה- 13,כשנבנתה הכנסייה הזו באזור הזה התושבים היו בני הנצרות הקתולית והם האמינו שסנט. ניקולאס מגן על יורדי הים ושאר משתמשי הים.
בתחילת המאה ה – 13 Skaelskor הייתה עיר נמל שממנה יצאו מעבורות לאי פין,כיום מגושרת זילנד עם פין בגשר Storstrøm,ומאחר וסנט ניקולאס היה המגן של מפעילי ומשתמשי המעבורת הוקמה לכבודו הכנסייה הזו.
בלב הכנסייה ישנו מודל של ספינת מפרשים. המודל נבנה במאה ה- 18 והחליף מודל אחר של מעבורת מהסוג שהיה בשימוש במאה ה- 13 ואשר אבד מסיבה לא ידועה.
מנחם.
מסע בעקבות הנס כריסטיאן אנדרסן
בגיל 15 אנדרסן עוזב את הבית,את עיר מגוריו ואת האי פונאן שבו נולד,כשפניו לקופנהגן כדי לחפש את מזלו. היום המסע הזה עורך כשעה ומחצה,לאנדרסן זה לקח יום וחצי.
כדי לעזוב את פונאן היה על אנדרסן להגיע לעיר Nyborg עיר הנמל המקשרת בין פונן לזילנד שבה נמצאת קופנהגן. היום מגשר גשר בין שני האיים אך על אנדרסן היה לחצות את מיצר המים שביניהם באחת משתי הדרכים האלה: או באמצעות ספינת מפרש קטנה שכונתה Smacks או באמצעות ספינות דואר שהעבירו דואר בין שני האיים,וגם לקחו "טרמפיסטים" בתשלום. אנדרסן,על פי סיפרו "הספר על חיי" השתמש בספינת דואר כדי לחצות את המייצר.
מן העבר השני של המייצר,המשיך אנדרסן לקופנהגן בכרכרה,אמצעי התחבורה השכיח של תקופתו.
אף על פי שעזב את אי הולדתו אנדרסן,בחמישים השנים הבאות,חזר לאודנסה פעמים רבות,אך לא השתקע בה מאז.
אנדרסן מזכיר את Nyborg בכמה מכתביו כולל תיאורים מחיי העיר ותושביה.
המקום הראשון שפגש אנדרסן ב Nyborg,לפני שהפליג,היה המצודה של העיר,ואחר כך נמל העיר.
מצודת העיר נמצאת בשיפוצים והיא סגורה לקהל הרחב,גם הנמל של Nyborg כבר איננו נמל מסחרי ואין עוד צורך במעבורות שיחצו בין האיים,הכל נעשה על גבי הגשר שמחבר ביניהם.
בביקורי במקום ביקרתי במבצר של Nyborg במקום במצודה ובמרינה של העיר במקום הנמל כבר איננו.
לגלרית התמונות של המסע בעקבות אנדרסן.
מנחם.
בעקבות אנדרסון – טירת Lukkesholm
טירת Lukkesholm היתה אחת מהמקומות החביבים על אנדרסן והוא נהג להתאכסן בה בין השנים 1832 1842 בכל אימת שהגיע לפונאן לביקור.
עיקר ביקוריו,בשנים האלה,היו בימי הקיץ.
אנדרסן כינה את טירת Lukkesholm “המקום הכי יפה שאני מכיר בפונאן".
אנדרסן היה אורח רצוי בטירה וכל אימת שהגיע הוא היה מוקף המעריצים והמארחים עשו כל מאמץ להנעים את זמנו במקום,כולל,כדבריו,מזון מעולה וטעים.
מנחם.